couscous.co.il
צור קשר אודות מעשיות מילון פורום תרופות  פתגמים בדיחות וחידות מתכונים אמונות ומנהגים ראשי

לאמונות ומנהגים שגולשים הוסיפו 

 הוספת אמונות ומנהגים משלכם

 

מנהגי חגים ושבת בקרב יהדות מרוקו

מנהגי חתונה וחינה

מנהגי חגים

שירי ילדות

חיי היום יום במרוקו

כל אחד מהחגים והשבתות בבית מסורתי יהודי מרוקאי הינו ארוע בפני עצמו. לא נוכל להתעלם מהאווירה המיוחדת השורה בבית, מהניחוחות הנפלאים העולים ממטבחה של אמא,מסידור הבית, השולחן, הכלים ושאר האביזרים היחודיים לאותו חג. קהילת יהדות מרוקו בארץ היא אחת מהגדולות אם לא הגדולה ביותר וכל פרט ממנה בא מאזור אחר ומעיר אחרת במרוקו. מנהגי החגים שונים במקצת מעיר לעיר וממשפחה למשפחה וכאן אפשר לספר על כל חג או שבת במשפחה הפרטית שלכם, על פי סיפורים ששמעתם בחיק המשפחה ותוכלו להוסיף את המתכונים המיוחדים מבית אמא המתאימים לכל חג וחג.  במרוקו, אשה אחרי לידה (נפישה) שכבה במיטה  במשך תקופה ממושכת וכולם היו מפנקים אותה במאכלים בריאים ועתירי אנרגיה (שיהיה חלב לתינוק) וכמובן מכינים לה את המאכל המסורתי של אותו חג על כן סבתי, עליה השלום, ידעה לספר לי מתי נולדו ילדיה לדוגמא: אם הביאו לה ברקוקש (קוסקוס חלבי), ידעה שאותו ילד נולד בפורים שכן זהו הסימן למעשה, חלק בלתי נפרד ממנהגי החגים והשבתות ומההווי המסורתי של יהדות מרוקו הם המאכלים המיוחדים והיחודיים אשר לרובם תוכלו למצוא מתכון בפרק המתכונים שבאתר זה אשר נשלחו ע"י גולשים.

ראש השנה

 אחד החגים המענינים והנעימים בבית מסורתי מרוקאי.

את אווירת החג אפשר לחוש כבר קודם לכן. חלק מהמאפיינים של ראש השנה הם: תקווה לכל שאיפות האדם, התחדשות והתחלה, על כן כמעט כמו בפסח, בחג זה מנקים, מחדשים ומשנים (המעבר בין הקיץ לסתיו מורגש מאוד בימים אלה). לאחר כל ההכנות- ערב החג קרבת הטלפון עסוק בשיחות יוצאות ונכנסות על מנת לברך את כל המשפחה ב-"שנה טובה" והמטבח מאוד פעיל. חלות של שבת נאפות, ארוחה חגיגית מתוכננת אך קודם לכן הברכות. השולחן מסודר ובין יתר הדברים אפשר לראות את הפורו- פרסה - בקערת הירקות המבושלים, ספרזל- ריבת חבושים, נפאע וזנזלן- סומסום ואניס בסוכר, רמאן-רימונים, ראס דל חות- ראש של דג, ועוד...

כל המאכלים מתוקים בערב החג (זה מובן מדוע...אני מקווה)לכן הדג מבושל רק בראש השנה ללא פלפל חריף. כתוספת לאורז מכינים טנזיה עשירה במתיקות, יש שמכינים אותה עם בשר.

למחרת החג אנו אוכלים קוסקוס וזה מנהג קבוע. גם את הטנזיה אוכלים עם הקוסקוס בנוסף למרק.

 יום הכיפורים

 בערב יום כיפור בצהריים אנו יורדים לים ומביאים דלי מים לשטוף עם מי ים את הבית- זה מוציא את העין הרע.

מנהג הכפרות- נהגו לסובב תרנגול מעל כל ראש לכפרות. העוף מקבל את כל הקללות והחטאים של בני המשפחה ולבסוף העוף נשחט ובשרו ניתן לעניים או נפדה בכסף.

לאחר מכן יש את טקס הדלקת נרות הנשמה ולאחר מכן ארוחה מפסקת.

במשך כל השבוע שלפני יום הכיפורים אמא טורחת ומכינה כמה וכמה סוגים של עוגיות לסגירת הצום. הנפוץ והעיקרי אצל המרוקאים הם עוגיות הפדוולוס- יריעת בצק מטוגנת בצורת סליל- טעים מאוד, כמובן מלוחים- מה שקרוי כעת עוגיות מזרחיות, ררייבה- עוגיות נימוחות ועוד.

במשך הצום היינו "תוקעים" דוקרני ציפורן ריחניים בתפוח עץ ומריחים כל משך הצום להשכחת הרעב.

את פתיחת הארוחה- פוצחים במרק חרירה עשיר מהסיבה שהמרק מכיל הרבה "ברזל" בעדשים ובחומוס וזה מחזיר את מה שאיבדנו בצום.

 חג החנוכה

בחג החנוכה כאשר כולם אוכלים סופגניות מסורתיות עם ריבה אנו המרוקאים מכינים ספינג'- הלביבות הלאומיות שלנו. במשך ימות החג עם הדלקת הנרות וכמה שיותר אנשים כך יותר טוב, מכינים את הספינג' ואוכלים אותם עם סוכר או אבקת סוכר. מכינים "בראד דאתאיי" עם נענע טרי וריחני וכך ממתיקים לנו את החג.

במרוקו היו מוכרים כל בוקר ברחוב לביבות ספינג' שזורות בחבל והילדים היו קונים בדרך לבית הספר.

 

פורים

מעבר לעינין התחפושות, במרוקו נהגו לשלוח מנות לכל השכנים והמכרים ובהן היו מיטב העוגיות מעשה ידי השולחת.

נהגו להכין "נגולה" - זהו לחם בית אפוי עם ביצה שלמה מעל אשר רצועות בצק מחזיקות אותה ובעיקר נתנו לבנים לאכול אותו.

קוסקוס חלבי- ברקוקש- נהגו להכין ברקוקש שהמרקם שלו הוא גושי קוסקוס מסולת  הוא מורתח עם חלב חמאה ומלח.

 הערה: במהלך חג הפורים ובתוך השמחה, כל שנה מחדש שמעתי בבית את המשפט "מרגישים שפסח בא, פתאום הכל נראה לא מסודר ולא נקי" וכביכול הרגשת הצורך לנקות ולחדש באה מתוך ההרגשה והמחשבה של בני הבית.

חג הפסח

אחד החגים היפים והמיוחדים בבית משפחה מרוקאית.

את אווירת החג מרגישים יום אחד אחרי פורים. במרוקו, אמא שלי מספרת שמיד אחרי שושן פורים מתחילים בהכנות לחג הפסח וזה אומר: ניקיון הבית באופן יסודי עד כדי שינוי מהותי בחזות הכללית, קניית רהיטים ואביזרים חדשים, צביעה כללית, הכנת בני הבית לקראת החג בביגוד חדש, הנעלה, קניות עם הכתובת " כשר לפסח" 

ליל הסדר:

בצהריים, בדרך כלל אנו אוכלים " בטטה ולבייד מסלוקין.."- "לשטוף את הקיבה" ממזונות לא כשרים.

בערב לאחר שכולם מסובין ועורכים את הסדר לפי הכתוב ( כוסיות, ברכות וכו')  יש כמה מנהגים שנהוגים רק אצל המרוקאים (עד כמה שידוע לי) והם:

צילומים של הגדה ממרוקו -מסרוחא בלערבייא

א. לאחר שבוצעים את המצה האמצעית לאפיקומן מגלים את המצות, מגביהים את  צלחת הסדר על סידורה , מכוסה , ועורכים את        ה- "בבהלו".., מסובבים את הצלחת מעל כל ראש של הנוכחים בסדר ושרים: " בבהלו- יצאנו ממצרים הא לחמא עניא בני חורין" ואצלנו כל שנה מסובבים על השולחן ושרים  ומאחלים בריאות לחיילי צה"ל ולכל עם ישראל.

ב. לאחר שמברכים על 10 המכות לוקחים את הכלי עם היין והמים לשרותים ובתום הסדר כל הרווקות בבית רוחצות את הרגלים בתערובת זו לברכה שתתחתן מהר.

ג. למחרת בבוקר כל בכור בבית אוכל את הביצה הקשה שנמצאת בצלחת הסדר.

ד. בעיקרון רוב היהודים במרוקו  לא אכלו קטניות בפסח מהסיבה שאת הקיטניות מכרו הערבים בשקים ומחשש שלא יכנס קמח, העדיפו לא לאכול קטניות, על כן זה נשמר עד עצם היום הזה . אורז לדוגמא, שאצל היהודים במדינות אחרות שימש כאוכל עיקרי בפסח, אצלנו לא נאכל. תמיד כששאלו אותנו "אז מה אתם אוכלים בפסח?" התשובה של אמא שלי תמיד היתה :" וואלו, בטטה ולבייד.." כלומר: כלום, תפוחי אדמה וביצים!. 

חומוס אנו לא אוכלים מכיוון שקוראים לו במרוקאית: אל חמס.. - והמילה קרובה בצליל שלה למילה חמץ. אך... לא חסר מה לאכול

ה. מרק די פיסח- מרק של פסח -זהו המרק שנאכל כמעט בכל ימות החג ועשוי מפול טרי, תפוחי אדמה,ירק ובשר.

ו. " אלמחמאר"- נקרא גם מעקודה- פשטידת תפוחי אדמה מסורתית.

 

מימונה

מלבד חגי ישראל הרגילים, הירבו יהודי מרוקו בחגיגות  והילולות משלהם. חלק מהחגים קשורים למסורת , חלק  לקברי צדיקים וחלק מהחגים- מקורם אינו ידוע בוודאות. המשותף לכולם היה הרצון לשמוח ולשמח, להתערבב יחד עני ועשיר, קרוב ורחוק. הדרך החשובה להעביר את שמחת החג היתה "דרך הקיבה". נשות הבית השקיעו ושהו שעות רבות במטבח ושמחו לבב אנוש.

החג המזוהה ביותר עם יהודי מרוקו הוא "המימונה" הנחגג במוצאי החג השני של פסח. רבות הן ההשערות והאגדות סביב הסיבה לחגיגות המימונה ועדיין לא ידוע במדויק מתי החלו לחגוג אותו ומדוע. אחת הגירסאות היא שמקור השם הוא במילה המרוקאית "מימון"- אושר ורוב סמלי החג ומנהגיו קשורים באושר ומזל כגון: ברכת החג "תרבחו ותסעדו", על השולחן שמים שיבולת, ירק סמל לברכה, דג חי לפוריות, עוגיות מכל הצבעים והמינים ועוד. חג זה מלא בהנאה ושמחה. מספרים שבמרוקו איש לא נעל את הבית שלו וכל המשפחות שיצאו "למימונה" מבית לבית, נכנסו, טעמו, ברכו ויצאו להמשיך בסיבוב.

 שולחן חג המימונה ערוך בצורה מרהיבה והינו צבעוני ומגוון. עיקר החומרים בהם השתמשו להכנת העוגיות והמאכלים היו: חלב, דבש, ביצים, קוקוס, אגוזים, שקדים, תמרים ודברי מתיקה . כמובן שאת "המופלטה" מכינים מקמח שמשיגים באותו ערב.

כמה מאכלים טעימים שזכורים לי ונישמח לקבל מתכונים: ז'אבן, ריבת קליפות תפוז, מסאפאן,כל סוגי עוגיות הקוקוס ועוד.

אחד ממנהגי החג הבולטים הוא היציאה לטבע לערוך פיקניק בפארק או על שפת הים, לאכול "על האש", לתופף בדרבוקה, לשיר, לרקוד ולשמוח.

 לעוד מידע על חג הפסח והמימונה

חג השבועות

חג מתן תורה, חג חשוב בקרב היהודים בכלל ויהודי מרוקו ביניהם- על פי המסורת, בחג זה ניתנה התורה וחג זה שייך לשלושת הרגלים- עלייה לבית המקדש. במרוקו שכן רובם ככולם היו דתיים ,לאחר שעות תפילה ארוכות בבית הכנסת היה מנהג לחכות למתפללים בחוץ ולשפוך עליהם מים כסימן להיטהרות. מכאן המסורת של "מלחמה רטובה" עד היום. כמו כן, בחג השבועות נהגו לאכול מאכלים חלביים ובתוכם הקוסקוס החלבי. בחלק מהקהילות נהגו לאכול גם מאכלי בשר.

 

שבת מרוקנית

 ישנה בדיחה שמספרת על נוצרי, מוסלמי ויהודי מרוקאי שיושבים סביב שולחן וכל אחד צריך להסביר על החגים החשובים בדתו. כל אחד רצה להשוויץ בחגיו והנוצרי אומר:"לנו יש כמה חגים חשובים בניהם חג המולד הידוע  והחשוב", המוסלמי אומר : ,מה אתה מדבר לנו יש את הראמאדן, זהו חג חשוב שטורחים בו המוסלמים.."  היהודי מרוקני קם ואמר: " לנו כן, בדיוק כמו הבדיחה השבת בבית יהודי מרוקני מסורתי היא ממש כמו חג בפני עצמו.

ההכנות מתחילות כבר באמצע השבוע ומדי פעם אנו שומעים : היום יום הקניות, מחר יום הכנת הסלטים, יום חמישי הוא יום האפיה ותחילת הבישולים, ויום שישי ניקיון הבית  והפינישים לקראת השבת"! לקראת כניסת השבת מכינים את החמין - הסכינא לארוחת שבת בצהריים. במרוקו היתה "פרינא" מרכזית והיו שולחים את הילדים לקחת אותה בסיר המשפחתי ולהביאה למחרת בצהרים.

סעודת ערב שבת זכורה לי היטב כארוחה החשובה בשבוע שכל בני הבית יושבים מסביב לשולחן. גם אם היינו צריכים לצאת לא איפשרו לנו "להבריז" מהארוחה שהיתה חשובה, מלכדת ומגבשת. הארוחה השתנתה מעונה לעונה אך תמיד אהבנו לחטוף לפני כן את ה"לחם בית" ובפנים - מטבוחה וקוורא - סלט מבושל וקציצות. מגוון הסלטים תמיד היה וישאר אחד הסמלים אצל אמא מרוקנית משקיעה ומפנקת. זה כולל: מטבוחה, ז'עלוק, חיז'ו, ברבה, משוויאה, בשבש ועוד....

 


אתר קוסקוס- עמוד ראשי
כל הזכויות שמורות
© 2002 קוסקוס. Copyright © 2002, Rights Reserved