מואי חממה טרט (אימי יונה עפה)

(קן לה פקלמקן חתה קן יוחד סלטן) היה אלוהים בכל מקום עד שהיה מלך אחד ולמלך הזה לא היה חסר שום דבר, החיים הטיבו עימו. היתה לו בת יפת תואר שהגיעה לפרקה, המלך התחיל להאיץ בביתו שתתחתן, אך הבת לא מיהרה.

המלך עשה משתה ובו היו מוזמנים כל  בני העיר כדי שהבת תבחר לה בעל, אך הבת לא מצאה בחור שימצא חן בעיניה.

יום אחד הנסיכה החליטה לצאת לחפש לה גבר מעיר אחרת, המלך ניסה לשכנעה לא ללכת אך הנסיכה התעקשה ויצאה לדרכה, המלך שלח עם ביתו שפחות, עבדים כסף וזהב שלא יחסר לה דבר.

(הד לבלד תחיו והד לבלד תעמר ומיחיו ויעמר רר מולנה לעזיז) עיר זו תתרוקן ועיר זו תתמלא ומי שירוקן וימלא רק אלוהינו היקר, עד שהגיעה לעיר אחת , שם קיבלוה יפה כבת מלך ואירחוה בארמון המלך.

 המלך שאל אותה לסיבת בואה והיא סיפרה לו הכל, המלך אמר לה: ראי, כנראה אלוהים שלח אותך אלינו, גם לי יש בן יפה תואר ולא חסר לו דבר, וגם הוא לא מצא אשה שתמצא חן בעיניו, אולי כדאי שתתראו.

המלך הפגיש בניהם והם התאהבו אחד בשני ממבט ראשון, הם ערכו חתונה שנמשכה שבעה ימים ונסעו להורי הכלה, גם שם נערך משתה כיד המלך. הנסיך והנסיכה חיו באושר, הנסיכה הרתה וילדה בן יפה תואר.

(נרזעו לבלד יולד סלטן), נחזור לעיר בן המלך.

 בעיר זו היתה מכשפה שהיתה לה בת מכוערת. המכשפה קיוותה בליבה שביתה תתחתן עם בן המלך. כששמעה שבן המלך התחתן והלך לעיר אחרת, זעמה והחליטה להתנקם בו.

 לקחה את ביתה איתה ויצאה לדרך,( הד לבלד תחיו והד לבלד תעמר ומיחיו ויעמר רר מולנה לעזיז), עיר זו תתרוקן ועיר זו תתמלא ומי שירוקן וימלא רק אלוהינו היקר, עד שהגיעה לעיר שבה חיו הנסיך והנסיכה, התחזתה לאשה זקנה ובאה לארמון, למקום בו נמצאת הנסיכה, הקישה בדלת והנסיכה פתחה את הדלת ונתנה לה להיכנס.

בן הנסיכה היה תינוק שוכב בעריסה וראה את כל המחזה, הזקנה לקחה סיכה והכניסה למצחה של הנסיכה, והנסיכה הפכה ליונה יפה מאוד.

המכשפה לקחה את ביתה והפכה אותה בדמותה של הנסיכה, ולימדה אותה כיצד לנהוג בנסיך כדי שלא ידע מי היא והלכה לה.

מרגע זה, התינוק פתח פיו והתחיל לצעוק (מואי חממה טרט) אימי יונה עפה, חזר על משפט זה מרגע לרגע ובכה בלי הפסקה, האב, הנסיך שב הביתה ושמע את בנו צועק ובוכה אך לא הבין מה קרה, שאל את "אשתו" והיא אמרה לו שהיא לא יודעת מה קרה לו, ניסו להביא כל מיני אנשים מהממלכה שינסו להרגיע את הילד או להבינו אך ללא הצלחה.

בבוקר כשהילד נשאר לבד בחדר נכנסה היונה דרך החלון ובאה על יד הילד, הילד מיד נרגע, היונה עפה סביבו הצחיקה אותו ולאחר שעה קלה עפה דרך החלון החוצה, חזרה ובפיה אוכל, נתנה לתינוק והוא אכל בתאבון ונרדם. כך עשתה מספר פעמים ביום במשך תקופה ארוכה, כל האנשים בארמון לא הבינו כיצד הילד חי, הוא לא אוכל שום אוכל שהם נו_e4נסיך היה ממורמר ומאוכזב ולא ידע מה לעשות, הסתובב בארמון ללא מעש ואת אשתו לא אהב יותר( הוא לא ידע שזו בת המכשפה).

יום אחד עבר הנסיך ליד החדר של בנו והוא שומע את בנו צוחק, פתח את הדלת וראה שיונה עומדת מעל מיטתו ומצחיקה אותו, מיד סגר את החלון ותפס את היונה, הרגיש מן אהבה וחום כלפי היונה, הוא ליטף אותה ופתאום נפלה סיכה שהיתה תקועה במצחה והיונה הפכה לאישתו, הנסיכה.

הוא התפלא מאוד, הנסיכה סיפרה לו הכל ורק אז הבין מדוע הילד צעק כל הזמן אימי יונה עפה, אז החליט להתנקם במכשפה, לקח את הסיכה ובערב כשעלה למיטה לישון עם אשתו

( בת המכשפה) הכניס את הסיכה למצחה והיא הפכה ליונה, יונה מכוערת נורא.

היונה יצאה דרך החלון והלכה לחפש את אימה שתציל אותה, הגיעה לעיר בו היתה אמא שלה, הגיעה לבית עמדה על אדן החלון, המכשפה ראתה את היונה וניסתה לגרש אותה משם אך היונה לא זזה, היונה התחילה לנפנף בכנפיה ולעשות כל מיני סימנים כדי שהמכשפה תבין, אך המכשפה חשבה שזו הנסיכה וכדי להתפטר ממנה לקחה סכין ושחטה אותה.

באותו רגע נפלה הסיכה והיונה הפכה לבת המכשפה, כשראתה המכשפה את מה שהיא עשתה, הצטערה כל כך ומרוב צער דקרה את עצמה ומתה גם היא.

הנסיך והנסיכה שמעו את כל הסיפור, שמחו מאוד שזה נגמר בצורה כזו.

הם אהבו אחד את השני מאוד והביאו לעולם עוד ילדים, וחיו חיים מאושרים עד עצם היום הזה.

(שרו לה יורי לכום תריק למזינה לשמעין כולקום ויולדי פוסט מנקום) לכו אלוהים יראה לכם את הדרך הטובה והנכונה לכם השומעים ולילדי בתוככם.

             הסיפור נרשם ע"י לבנה אביר (אבקסיס) מפי אמה:  שמחה וזנה ז"ל