| |||||||||||
 |
|
ממלכת מרוקו שטח- 700.000 קמ"ר -פי 35 מישראל מספר תושבים- 30 מיליון עיר בירה - רבאט אוכלוסייה- 55% ערבים 44% ברברים 0.2% יהודים 0.7% זרים שפות- ערבית מטרופולין: קזאבלנקה שפה רשמית דיאלקט מרוקאי- צרפתית ספרדית אנגלית דת- מוסלמית שלטון- מונרכיה קונסטוציונית : מלך (מוחמד ה- 6) ממשלה ופרלמנט בן 306 חברים מטבע- דיראם. 1$ ~ 10 דיראם אינפלציה 6% בשנה גבולות- בצפון: הים התיכון, ספרד במערב: האוקיינוס האטלנטי בדרום: סהרה המערבית, מאוריטניה, אלג'יר במערב: אלג'יר גיאוגרפיה- ארץ רחבה עם ניגודים קיצוניים: ים התיכון, האטלנטי, מדבר,(הגדול בעולם-סהרה) הרים גבוהים ומושלגים- הרי האטלס- 4200 מ' אקלים- דומה לישראל. ממוזג על-יד הים. בהרים קר ובקיץ חם מאוד (במרקש ובמדבר 50 מעלות חום) כלכלה- יצוא פוספטים עשיר. תיירות חוץ כ -2 מילון בשנה חקלאות- דגה, תפוזים היסטוריה-למרוקו היסטוריה מורכבת ומגוונת בת- 2500 שנה ויותר. שושלות שלטוניות רדפו זו אחר זו. עיר הבירה נעה ממקום למקום בהתאם. כיבושים של שבטים מקומיים ומעצמות היו חלק חשוב בהיסטוריה, כך התפשטו שפות השפות בכל המגזרים. מרוקו
הספרדית בשנת 1906 נערכה ועידת על חסירר בה הוחלט שצרפת וספרד יפקחו על מרוקו ובריטניה על מצרים ותעלת סואץ. אחרי 3 שנים הספרדים הכניסו למרוקו כ- 90 אלף חיילים כדי להגן על נמל מלילייה. בנקודה זו החל הכיבוש הקולוניאלי של מרוקו. הכיבוש הצרפתי היה תרבותי אך הכיבוש הספרדי היה משפיל ומדכא. הספרדים סיפחו את החוף הצפוני כולל העיר תטואן בירת החבל וכן זכויות על סהרה הספרדית. מרוקו קיבלה עצמאות בשנת 1956 . הספרדים עזבו את האזור הכבוש להוציא הערים סאוטה ומלילייה שעד היום הן מובלעות ספרדיות בשטח המרוקאי. הספרדים נאלצו לעזוב את סהרה הספרדית אחרי מצעד של 350 אלף מוסלמים בהנהגת המלך חסן השני . היהודים הגיעו לאזורים אלו אחרי גירוש ספרד ופורטוגל. הם עסקו במסחר ובמלאכה וניהלו קהילות תוססות וחיי דת ותרבות. רבים שימשו כקונסולים ונציגי חברות מסחריות. בשנות פעילות המחתרת היהודית במרוקו "המסגרת" הוברחו אלפי יהודים מרחבי הממלכה דרך המובלעות הספרדיות ובהפלגה ישירה לחוף שמנגד. במלילייה יש היום כ 70 אלף תושבים העיר בעלת אופי ספרדי טיפוסי יש בה מבצר מרשים ואווירה קסומה. יהדות מרוקו
תחת שלטון הרומאים התרכזו
היהודים במישור החוף. במרד שפרץ ב 115- נגד הרומאים ,חרבו קהילות שלמות
לאורך החוף הצפון אפריקאי. כשפלשו הוונדלים לצפון אפריקה, הצטרפו אליהם
יהודים וברברים רבים במלחמתם נגד הרומאים. תחת השלטון הביזנטי נאלצו רבים
להתנצר או לברוח להרים להיטמע בשבטים עצמאיים. תחת השלטון המוסלמי ידע הישוב היהודי
תהפוכות רבות. שנים נמשך המאבק בין הפולשים הערבים לבין הקואליציה של היהודים
עם הברברים. ידוע על הכוהנת דאהייה, אלכהנייה שהובילה לקרבות וניצחונות על
הערבים. (לפי אבן חלדון) בזמן שלטון הערבים היו היהודים
בני חסותם. הם חויבו במס גולגולת, הושפלו, קהילות נחרבו, אחרים אולצו
להתאסלם. תקופת אידריס ה2- (793) נחשבה
לתקופת הזוהר. היהודים זכו לרווחה כלכלית ותרבותית בעיר הבירה פאס. במאה ה11-
נכבשה העיר, נבזזה ו 6000- יהודיה נהרגו. תקופת המווחידון הייתה תקופה קשה ליהודים. קהילות
שלמות חרבו. בתקופת שושלת בני-מרין חל שינו לטובה והוקמו ראשוני
המלאחים. עם
גירוש ספרד 1492, הגיעו לחופי מרוקו יהודים רבים שתרמו והשפיעו מאד על
הקהילות הקיימות. יהודים רבים מהם מונו ליועצי המלך ולשרי כלכלה משום השכלתם
הרחבה וחוזקם הכלכלי. תקופה קשה במיוחד הייתה בימי
יזיד המזיד- סוף המאה ה-18. במאה ה-19 חדרו מעצמות אירופה
למרוקו, יהודים רבים שימשו כגשר בין תושבי מרוקו לאירופאיים הם מונו כסגני
קונסולים ונציגים מסחריים. ב1860- הוקם כי"ח- כל ישראל
חברים- בהשפעה צרפתית נוסד זרם החינוך אליאנס בכל רחבי מרוקו (מזרחי) .
מוסדות אלו הגבירו את הפער התרבותי והאיטלקטואלי בין היהודים לבין התושבים
המקומיים המוסלמים, עובדה שהרחיבה את הפער בין שתי האוכלוסיות, הדבר היווה
עורף אוהד לצרפתים ללב הארץ
המוסלמית.
ב1912- הוקם תלמוד תורה
–אם הבנים- על-ידי זאב הלפרין.
זרם אורתודוקסי ליטאי שהיווה משקל נגד לאליאנס המודרני . כאן היסוד להקמת ש"ס
והאוריינטציה האשכנזית של גדולי התורה הספרדיים במאה
הנוכחית. בתקופת השלטון הצרפתי 1912-1956
הייתה פריחה גדולה בכל התחומים. על אף שהיהודים היו תחת חסות המלך הם ראו
בצרפת את מולדתם השניה. המסחר פרח ואיתו פרחו הקהילות. מידי פעם היו היהודים
למטרות וקורבנות למלחמת המוסלמים בצרפתים. מעין שסתום ביטחון להקלת הלחץ
המרוקאי על הצרפתים. שלושה גורמים דומיננטים שפעלו אחרי מלחמת העולם
ה2- הביאו את היהודים לקום ולעזוב את מרוקו:
א.
סדר עולמי חדש- הרבה מדינות
קיבלו עצמאות וכו'. ב.
התנגדות ולחימה של לאומנים
מרוקאים בצרפתים. ג.
הקמת מדינת ישראל- כמיהה יהודית
בת אלפי שנים ועידוד העלייה על-ידי השליחים. (המוסד לעליה ב')
ב1948- היו במרוקו כ300.000-
יהודים. השנים 1948-1955 היו לא קלות
ליהודים. הלאומנות גברה לפני מבצע קדש. אז עלו כ70.000- יהודים. מי שעיניו
היו פקוחות, כמנהיגים, משכילים ועשירים היגרו למדינות אחרות כמו קנדה צרפת
ועוד. ב1956- מרוקו קיבלה עצמאות והמלך
מוחמד ה-5 העניק ליהודים שיויון זכויות מלא, מינה שר יהודי (הדואר) וחברי
פרלמנט. חופש דתי מלא ללא
הפליות על רקע דתי. בין השנים 1956-1960 עלו לארץ עוד כ-40.000 יהודים
. חסן השני התחיל למלוך ב1962-
והיחס הטוב ליהודים נשמר. היום נותרו במרוקו פחות מ-10.000
יהודים מרביתם מתגוררים ברבאט וקזבלנקה. עולי צפון אפריקה הקימו 111 ישובים
ברחבי הארץ (פל"א)והיוו חגורה
ביטחונית והתישבותית למדינת ישראל. (דויד אדרי- מדריך טיולים)
|
|
אתר קוסקוס- עמוד ראשי |