מיסטיקה מרוקנית

המיסטיקה שהיתה שזורה בחיי יהודי מרוקו, הושפעה משכניהם הערבים וכן מהיהדות.באזורי הרי האטלס שבמרוקו, האמונות הטפלות והסיפורים שהיו בקרב התושבים, היוו חלק מההוי היום יומי.לכל תופעה , פשוטה ככל שתהיה , המציאו הסבר מיסטי.

 צפון אפריקה היתה מקום מפגש של כישופים, השבעות וקמעות מכל האמונות. בחיי היומיום האמינו כי כל אחד יכול לגרום נזקים לרעהו ולמחלות קשות וזאת בכוחות עצמם וגם בעזרת מומחה לכשפים. אין כמעט חפץ שאין לו שימוש כל שהוא נגד כישוף זה או אחר. חלק גדול מתכשיטי הנשים הם קמעות. לכל אבן יש סגולות מיוחדות, לכל קמע יש מטרה- מגירוש שדים ועד לכיבוש לב אהובה סרבנית.
יהודי צפון אפריקה יחסו כוח מיוחד ל "תקאף"- כישוף שהוטל באנשים לטוב ולרע. היתה קלות מסוימת להטיל "תקאף" - כישוף על אנשים , די היה במעשה פשוט כדי להטיל כישוף על אנשים לדוגמא: לקבור חפץ עם שם הקורבן בפתח ביתו  וכאשר יגיע לביתו ויעבור את המפתן  והכישוף יהיה בתוקף!

דרכים שונות היו להסיר את הכישוף וזה השתנה ממקרה למקרה בכך שאם ידועה זהותו של בעל התקאף או לא. בכל מקרה היו כמה מעשים אשר היה כדאי לעשות לדוגמא: לטבול במי הים, " בש יתגלע איל בש כולו " ואם זה לא עזר היה צורך להמשיך הלאה וללכת לקברי צדיקים .
לזרוז חתונה  היה צורך לרחוץ את גוף הנערה במשך 7 שבתות רצוף ליד קברו של צדיק ואם זה לא עזר כנראה שהיה כישוף חזק והיה צורך לתלות "חרז" - קמע שנכתב בידי רב- בפתח בית הרווקה.
החגים היו מועדים מקובלים לזירוז חתונה לרווקה ובעיקר סוכות ופסח. בסאפי ביום האחרון של חג הסוכות הלינו את הנערה לבדה בסוכה וברכו אותה "בשנה הבאה יהיה לך חתן "

בעלולו- זו היתה המפלצת המקומית שכל ילד הכיר. אם לא אכלו או שהתנהגו לא יפה, הפחידו את הילדים עם הבעלולו הנורא.

חטאטא- זוהי המגדת עתידות שהתעסקה עם כל הכשפים המרוקניים והסירה קללות.

            בגלל חוסר הידע, פחדו מהלא ידוע.