מעשיות מרוקניות-couscous.co.il

couscous.co.il

צור קשר אודות מעשיות מילון פורום תרופות פתגמים בדיחות וחידות מתכונים אמונות ומנהגים ראשי

מופלטה מופלאה נוטפת דבש/ ניסן לב-רן

אין כתאוות אכילת חמץ בסוף הפסח

מי אם לא כל הפוליטיקאים הכי אשכנזים שיש הביאו את המופלטה לתודעת הציבור? מי?

שנים רבות אכלנו מופלטה בערב מוזר שאף אחד לא ידע על קיומו חוץ מקהילית יהודים יוצאי מרוקו שעלתה לארץ והתמידה בשימור מסורות ומאכלים מוסיקה והווי מקוריים.

היום כל אחד מתחרה בכמה הילולות מימונה הוא התארח – הפוליטיקאים הללו...

אודה, היה זה מאוד מביך להיות חריג: עם שם משפחה מאד פולני אבל כל המשפחה ממרוקו.

חריגות זו באה לידי ביטוי חריף תמיד בחגי ומועדי ישראל. התפילות בבית הכנסת של העדה תמיד היו פיוטיות ונמשכו הרבה יותר זמן מאלו של האשכנזים בבית הכנסת הסמוך... אבל תמיד היה טוב לחשוב על האוכל הטעים המיוחד של החג.

אז ככה: בחג הפסח אנחנו אמורים לבער כל חמץ אני הייתי מקפיד בקלה כבחמורה: זכור לי איך הייתי מנקש את כל העשבים שצמחו בגינה ורק נדמה היה לי שהם ממשפחת הדגניים (שיבולת שועל למשל)...

אבל הנה במוצאי חג הפסח במימונה, בעוד כל חנויות המכולת סגורות כמובן, היתה נודדת לה שיירה של מתפללי בית הכנסת (תמיד אהבתי ללוות את סבתי לבית הכנסת) מבית לבית ובכל תחנה מתכבדים כולם באותם מופלטות ומעשי תופינים שזה אך היו קמח חיטה ... נשגב מבינתי.

אז מסתבר שהדתיים הכי הכי בכל זאת החזיקו מוסתר איפה שהוא בבית איזה קילו קמח או שניים...

טוב שיהיה גם לך איזה ק"ג קמח בבית לכל מקרה אבל לשמור אותו תמיד כשהוא עטוף בשקית ניילון בארגז הירקות של המקרר. למען יאריך ימים ולא יהיה מאכל לג'וקים ושאר מרעין וחרקים בישין.

מלאכת הכנת המופלטה היתה תמיד מופקדת כלאחר כבוד בידי הסבתא. מי שלא ראה אותה טורחת ומכינה כל דף בצק כזה בידיים אמונות כל כך לא ראה את סבתא שימחה "ממה" (פעמיים מם סגולה מלעיל בבקשה) כמקובל בעדה.

צריך המון תעוזה וזהו אתגר גדול מאוד לנסות היום, 30 שנה אחרי לכתה מאיתנו, אפילו להתקרב לאיכות המופלטה שלה. אבל – אין מופלטה אם לא מנסים.

פסח חג האביב משרה תמיד אווירה של התחדשות נקיון ופריחת ההדרים בעונה פשוט מזמין התאהבות בכל מה שזז.

צא לקטוף פרחים בגינה או רכוש אותם במשתלה, הכן את הבית לארוח של אורחתך החשובה וכל מה שתזדקק לו הם:

חצי ק"ג קמח לבן

כוס מים קרים

כף שמן

כפית מלח

פינה של חבילת חמאה

דבש

כל הכמויות יכלות להיות מוכפלות בשניים כדי לקבל כמות כפולה למקרה שתרצה לארח את כל המשפחה.

ההכנה כרוכה במעט מיומנות אבל נתנת ללימוד עצמי תוך כדי. לא להבהל!

אל תוך קערה די גדולה נפה את הקמח (אני פשוט שופך את הקמח פנימה לא מבין למה צריך לנפות אותו אם הוא מוצהר כמנופה בבית החרושת ואצלי הוא שמור במקרר..)

הוסף את כף השמן וכפית המלח ערבב קלות ומזוג אל תוך גומה מרכזית שתיצור בתערובת את כוס המים.

עכשיו אתה מתחיל להבין שצריך היית לשטוף ידיים קודם כי אתה ממש צריך לאכול את מה שאת מכין עכשיו.

תתחיל לבחוש עד לקבלת תערובת הומוגנית של בצק הכל בידיים חשופות שתעשינה דביקות מאוד בהתחלה ולא אחת תעבור לך מחשבה שאולי לא היה כדאי להתחיל... אבל אתה ממשיך.

בצק צריך ללוש! חמש עד עשר דקות, הכי כדאי עשר.

הלישה היא דבר מאוד לא מוגדר בעצם צריך למזמז גוש רך דביק ולבצע בו מעשים די מגונים כמו לחבוט בו, על דפנות הקערה כדי לספוח את שיירי הקמח או גושי הבצק שלא התמזגו לגוש אחיד.

מרגע שהגוש התמצק לעיסה לא דביקה אבל רכה ואחידה במרקם, אין לחסוך בקמח נוסף לצורך אילוץ הבצק להיות פחות דביק, הכל במידות קטנות ולא להגזים כי התסמונת של הוספת קמח רב מדי ואחר כך מים כדי למהול וחוזר חלילה עלולה לגרום לך להגיע לכמות בלתי הגיונית ולא רצויה.

את הבצק הנח למנוחה או לכל פעילות אחרת למשך 15 דקות.

הכן קערה גדולה דיה והצף אותה בשמן בנדיבות (חצי בקבוק כמו כלום).

את הבצק חלק לשלושה נקניקים ארוכים. השתמש בשמן כמה שניתן כדי להקל עליך מלאכה זו.

את הנקניקים חתוך בסכין לכדורי בצק קטנים כגודל כדור פינג פונג (לא טניס). הנח את הכדורים לתוך קערת השמן כשהם טובלים בשמן וצא להפסקה בת 45 – 60 דקות. ההפסקה נדרשת לבצק כדי להתרכך, כדורי הבצק יענגו אותך למגעם לאחר ההפסקה.

כלל ברזל: בכל פעם שניתנת לך הפסקה כזו הקפד לנצלה היטב למשל שטוף את הכלים, נקה את הכיור משאריות קמח וכיו"ב זה עדיין מותיר לך זמן ללגום יין לבן (לא יודע, תמיד בתוכניות אוכל בטלביזיה השף לוגם יין בזמנו הפנוי...)

עתה פונים לאקט הדורש מיומנות.

דרושה מחבת שטוחה ורחבה ככל האפשר (אצל סבתא שלי זה היה מחבת שהונח הפוך ע"ג הלהבה) הנח אותו ע"ג הלהבה הנמוכה ביותר ומרח אותו פעם אחת בחמאה שתמנע הדבקות פעם ראשונה.

עתה הנח על גבי משטח נקי וחלק את כדור הבצק הנוטף שמן והחל במעיכתו ליצירת משטח דק ועדין. פעולה זו תיעשה היטב אם תקפיד לעשותה בתנועות זריזות של שתי אצבעות מכל יד "פזר" את הבצק הזה על רוחב כל המשטח ובצע בו פעולות מתיחה לכל היקפו, תנועותיך צריכות להיות עדינות ורכות שסופן מופלטה דקה ורכה. קורה לפעמים שתנועה חזקה מידי תגרום לקרע בבצק תוך יצירת חורים (אחד אן שניים לא נורא...) אלו לא יגרעו מההנאה ראה "הגשה ואכילת מופלטה".

מופלטה רכה עם מרקם עדין ודק שיצרת זה עתה עוברת אל המחבת בתנועה זריזה של "קילופה" מהמשטח והנחתה תוך כדי פיזורה מחדש לצורת עיגול הכי רחב שאפשר. כן הידיים בוחשות במחבת בעודו חם.

בעוד המופלטה מתמסרת לחומו של המחבת, אתה ניגש מייד לפריסת המופלטה השניה ע"ג המשטח. סיימת לפרוס מופלטה חדשה? שים לב: אתה מניח אותה הפעם על גבי המופלטה הקודמת והופך אותה להיות במגע עם המחבת.

המצב הוא כדלקמן: שתי מופלטות נמצאות במחבת, זו החדשה במגע עם המחבת והמופלטה הקודמת על גבי המופלטה החדשה.

על פעולה זו חוזרים כל פעם שמניחים מופלטה חדשה: היא מונחת על גבן של המופלטות הקודמות וכל הערמה המצטברת והולכת היא בעצם "ספר" עבה כאשר הדף הפנימי הוא המופלטה הראשונה עטוף בשתי הבאות אחריה וחוזר חלילה.

כל המופלטות מטוגנות באותו אופן כל הזמן והחום משמר את הישנות יותר בין החדשות כך שבעת סיום הטיגון (ממש לא מילה טובה – אולי רק השחמה קלה) ניתן להגיש מיד. אם לא מגישים מיד יש לעטוף את המופלטות בכלי סגור או במגבת נקיה כדי לתת להן לתרכך עוד יותר.

הגשה וצורת אכילת מופלטה:

בליל המימונה, תמצאו מופלטה בכל צורה אפשרית. אני יותר ממליץ על מריחה נדיבה ביותר של חמאה ומזיגת דבש נדיבה לא פחות. המופלטה חייבת להיות בטמפרטורה מספקת להמיס חמאה לא יותר.

יש מי שיגיש מופלטה בצלחת עם מזלג וסכין, אני מעדיף יותר את הצורה המיובאת ממרוקו – אכילה בידיים. זו מיומנות לא מסובכת, פשוט קורעים את המופלטה טובלים בחמאה והדבש הניגרים ונהנים. לשם כך נוצרו החורים האקראיים בעת ההכנה, להעביר את החמאה והדבש....

הכנת יותר מידי והחלטת לאכול למחרת? אין בעיה שוב המלצה שלי, גזור לקרעים לא סימטריים את דפי המופלטה, הנח כמה גושי חמאה קטנים בתוך הצלחת חמם מספר שניות במיקרו-גל והוסף דבש להנאתך.