ספורי עליות-couscous.co.il

couscous.co.il

צור קשר אודות תמונות מילון פורום תרופות פתגמים בדיחות וחידות מתכונים אמונות ומנהגים ראשי

  אלמוזנינו דויד/ החתונה נערכה במוגדור

ב-1920 היה אבי בן עשרים. הוא התגורר במרוקו עם הוריו בעיר הנמל הקטנה  "מוגדור" לחוף האוקיינוס האטלנטי. מספרים, כשהיה אבי עובר בערב שבת ברחוב הראשי של ה"מלאח"(השכונה היהודית)  לבוש בקפידה בחליפות, תפורות לפי מידה על ידי חייט טוב מבד אנגלי מובחר ולרגליו נעלי- לק שחורות ומבריקות לא הייתה בחורה שלא יצאה לחלון או למרפסת לראות אותו, כל בחורה יהודיה הייתה מעוניינת וחולמת על שידוך לבחור ויפה תואר והעשיר מבית טוב.
אך לאבי היו תוכניות אחרות, הוא לא רצה להתחתן עם בנות העיר, היות היה נהוג אז ובמיוחד במשפחות הטובות והעשירות, חתונות בתוך המשפחה, בני דודים ואף קרוב יותר. אבי בעל השכלה ודעות מתקדמות, ( בגיל עשרים הספיק לבקר בצרפת ואנגליה) ידע כבר אז שמנשואים אלה עלולים להיוולד ילדים גאונים כמו אלברט אינשטיין והחליט לחפש כלה, במקום אחר. אמי רינה הייתה קרובת משפחה רחוקה של אבי והוא הלך לחפש אותה  בעיר אחרת.
אמי ואחיותיה היו כבר יגעים לראות חתנים שבאו לבקש את ידן. היה להם ניסיון מה, מפני שביקורי שדכנים ושדכניות היו שכיחים בביתם והבנות התרגלו ואף אחת כבר לא התרגשה במיוחד. אמי הייתה הבכורה מבין ארבע אחיות שלכל אחת היה אופי ויופי משלה, האחיות, רחל, סול ואניטה היו צעירות מדי בשבילו, היה נהוג אז שקודם מחתנים את הבכורה, כדי שלא תישאר רווקה אחרי שאחיותיה הצעירות יתחתנו.
הפעם החתן הגיע בגפו ללא שדכן, משום כך משך את תשומת  לבם ואחרי שבחנו אותו היטב הסכימו שהוא מועמד טוב ובעל סיכויים טובים לשידוך לאחותם הבכורה, רינה .הם נכנסו אליה בריצה ואמרו לה ביחד: "מכל המועמדים שהיו עד כה נראה לנו שהוא המתאים לך ביותר".אימי קשרה מטפחת לבנה לראשה, יצאה מהחדר כדי לראות את אבי.
שישב אז בניחותא בכורסת הקש הרחבה, כשהבחינה בו לחיה האדימו קלות, לא הייתה לה כל שליטה על כך, ונזכרה בדברי אחיותיה החמים. אבי לחץ את ידיה ארוכות ובחן אותה היטב, היטב בעניו הגדולות ,השחורות כאילו הוא קונה איזו סוסה חדשה. הוא ממש הפשיט אותה בעיניו,  היא החלה להרגיש את הלמות ליבה וחולשה רגעית אחזה בה ושוב עלתה אדמומית על פניה כשהיה ברור לה ולכל הנמצאים שהיא מצאה חן בעניו מאוד.
אמי, צעירה בת שבע- עשרה רזה ושברירית בקושי שקלה חמישים קילו, עיניה גדולות ושחורות ולה גוף חטוב.
כחודש אחרי ההיכרות, אבי החתן המיועד שהיה בעל ביטחון עצמי רב התחבב מהר מאוד על כל בני הבית. אחרי כמה ימים נערכה מסיבת אירוסין בבית המשפחה. חודש אחר כך  חתונה ברוב פאר בעיר "מוגדור" בה היו מוזמנים רבים, שבאו לברך את הזוג הטרי וליהנות מהמוסיקה של "התזמורת האנדלוסית" שהתנגנה באולם על ידי הנגגים מהטובים ביותר.

אחרי החתונה אבי רצה לקחת את אשתו הטרייה למקום חדש, ובאמת בחר במקום חדש לגמרי, עיירה מרוקאית מרוחקת בשם "טרודנט" הוא קנה שם פטיו גדול ומרווח שהיה בין הבניינים היחידים הבנו ים אבן, שאר המבנים היו בינוים מתערובת של טיט וקש.
הבית היה די גדול ומחולק לשנים למעלה המגורים ולמטה חנות לממכר משקאות ומחסן להזכירכם שזאת הייתה תקופה שמשקאות אלכוהל היו אסורים במרוקו .

יום אחד כשאבי היה מארגן סחורה שהיגיעה לחנות, הופיע לביקורת קצין צרפתי צעיר מלווה בחייל סנגאלי כהה עור וגדול ממדים, החייל הסנגאלי ביקש לבדוק בקבוק בושם שהיגיע עם הסחורה  הוא חשד שזה משקה חריף, לפני שאבי פתח את פיו כדי להזהיר אותו הוא שתה את הבושם בבת אחת וכמעט מת.שפתיו הגדולות והבשרניות התהפכו ונראו כפנימית של רכב.הקצין והחייל עזבו את המקום מאוכזבים הם לא מצאו משקאות חריפים, שהיו באמת בפטיו  לא רחוק מהחנות . במרכז הרחבה של הפטיו הייתה מזרקת-מים שבארבע פינותיה אריות חצובות בשיש אדום מתחתיה באר מים. שם, שם אבי שמר את המשקאות החריפים שהיו אסורים למכירה לתושבים המיקומים, זה עלה לו פעם ביוקר אך זה כבר פרק סיפור אחר.

היות ולהורי היה הבית הבנוי היחידי  בעירה חוץ מבנייני הממשל הצרפתיים, הבית שימש למפגשים שונים ומשונים, ואורחים רבים היו פוקדים אותו במשך השנה, חלקם באו לבקר ונשארו.לנוח מהדרך, אבי אהב מאוד את המפגשים האלה והוא היה חביב וחיכן, בערבים היה יושב בן אורחיו הרבים, על כמה בקבוקי יין טוב, ופולים שפוזר עליהם "כמון", וכך הוא קשר קשרים מיוחדים עם התושבים היהודים והמוסלמים ושימש להם ל"פה" בפני הממשל הצרפתי בעיר.
אבי שלט היטב בשפה הצרפתית והערבית המדוברת, כמו כן דיבר עברית תנכית וכתב אותה בכתב רש"י. הוא היה כותב מכתבים לכל דורש, ללא תשלום,ובמיוחד למוסדות הממשל, הוא נהנה מכך מאוד, בצרפתית היה לו כתב מיוחד עקבי וברור, לאותיות בתחילת מילה או שמות משפחה העניק מחשבה מיוחדת וסלסול והם היו עגולות ויפות, אף אות לא קופחה. חבריו היו אומרים שכל מכתב שלו לממשל היה מקבל תשובה חיובית, לחבריו היהודים המשיך לכתוב מכתבים בכתב רש"י בערבית מוגראבית מתובלת באמרות ופסוקים מהתנ"ך.
על אחד השירותים שעשה  עבור הממשל הצרפתי באותה תקופה ניתן לו במתנה לכל החיים, על ידי אלוף משנה "ברנדט" המפקד הצבאי של העיירה ,עבד זקן מסנגאל בשם "מזוז" יותר מאוחר אבי חשב שזאת הייתה צרה ולא מתנה.להורי הייתה עוזרת בית מקומית בשם "פאטמה" בת חמש עשרה ו"מזוז" הצטרף אליה.

אמי לעומת אבי שנהנה מהחיים השתעממה מאוד במקום החדש וביקשה בכל הזדמנות לעזוב את העיירה, ואפילו שמרה את ארגזי התה הסיני הגדולים כדי שתוכל להשתמש בהם בבוא היום להעברת המטלטלים למקום החדש, בניתים שמשו כשולחנות בחדר האורחים כשמפה פרחונית מונחת עליהם ברפיון.
אמי בחורה צעירה ודינמית מורגלת לחיי העיר, נזכרת כל הזמן בנשפים שהיו נערכים בעיר וסבתא הייתה תופרת לה שמלה חדשה לכל נשף לפי צו האופנה האחרונה.
עכשיו היא נמצאת במקום שכוח- אל זה ללא חברים וללא קרובים ובא לה לבכות. היא שואלת את עצמה עשרות פעמים: אם הייתה צריכה להתחתן כל כך מהר.
אבי היה מאוד סבלני אייתה, והיה מוכן לעשות כמעט הכל רק שלא תעזוב, והיא ניצלה זאת היטב. בתחילה ביקשה שסבתא תתארח אצלם, כדי שתלמד אותה לבשל ולתפור בגדים. אחרי שנסעה אמי החלה שוב להשתעמם ולא ידעה אך למלא את חייה תוכן.
ביקשה מאבי שיקנה לה בדים גדולים ורחבים. היא החלה לגזור אותם ולתפור שמלות בכל צבעי הקשת אך זה לא כל כך הצליח. אחרי זה אמי החלה לרקוח ריבות מפירות העונה וגם ריבת חצילים רקחה לפי מתכון סודי ומיוחד ואחרי שהכינה את הריבה הניחה אותה מתחת למיטה. המקום הקר ביותר בבית, ושכחה ממנה. אחרי כמה ימים הריבה העלתה עובש בצבע לבן כמו זקן הפשתן של הרב המקומי.

יום אחד כשהשעמום גבר מאוד עשתה יד אחת עם "פאטימה" כדי להפיל בפח את "מזוז" הפרזיט הזקן,שבמקום לעזור בבית היה רק אוכל ושותה יין כל היום.
הם לקחו סיר גדול מלאו אותו מים והכניסו לתוכו כמה שורשים של סלק אדום, התבשל לו הסלק האדום על אש קטנה כל הלילה וכל הבוקר והמים קיבלו צבע אדום חזק כצבע היין.
הנשים המרוצים מהתוצאות סיננו את תוכן הסיר ביריעת בד ערבי גס, מלאו כמה בקבוקי יין ריקים ש"מזוז" רוקן לפני כמה ימים והניחו אותם להתקרר.
היגיעה שעת הצהריים "מזוז" ישב ואכל ארוחה דשנה בתאבון גדול, אמי ו"פאטימה" ממתינות בסבלנות שיסיים את הארוחה, כי זה השלב בו הוא מבקש יין, כשסיים לבסוף נתנו לו כוס יין ועוד כוס, לאחר מכן קירבו אליו בזהירות רבה שני בקבוקי מי הסלק אדומים  מקוררים היטב. הצבע האדום  גירה אותו מאוד, ממש שיגע אותו והוא החל לשתות ישר מהבקבוק . "פאטמה" ואימי הלכו לחדר והתגלגלו מצחוק ו"מזוז" ניצל את ההזדמנות וגמר גם את הבקבוק השני וליקק שפתיים. כשאימי חזרה לחדר הוא אמר לה: "גבירתי, יש עוד מהיין הזה הוא ממש טעים , הוא מחליק בגרון אף פעם לא שתיתי יין כזה טוב. "אימי ענתה לו: "יש לנו כמה שאתה רוצה",פאטמה הביאה עוד בקבוק כשסיים לשתות בטנו תפחה ותפחה ועורה נמתח כבטנה של אישה בהיריון מתקדם ועמדה על סף פיצוץ!
תפסו אותו כאבי בטן עזים, והלך להשתין כל רגע.
פאטמה התגלגלה מצחוק בחדר האורחים, אך אמי החלה לרחם עליו ושאלה: "מה לך מזוז"?,מתאפקת בכל כוחה לא לפרוץ בצחוק. הוא ענה: "גברתי סלחי לי, הפעם הגזמתי".
אמי ביקשה מפטמה שתמרח "למזוז" קצת ערק על הבטן, אומרים שזאת תרופה בדוקה לכאבי בטן. אך הפעם לא עזרה כלל ל"מזוז" המסכן שמאותו הרגע ניגמל סופית מהטיפה המרה.