הולכים עם אמא לשוק"/ נכתב ע"י דינה
ראש השנה החל ביומיים הראשונים של חודש תשרי, מציין את ראשיתה של שנה חדשה ביהדות וטומן בחובו מחשבות רבות לקראת השנה החדשה. תפילה עיקשת לשנה ברוכה, שמרחוק כבר פורשת זרועות לחיבוק.
אנו מייחלים לזמנים טובים ושקטים יותר. קול השופר, הבוקע עם שחר מתוך תפילת הסליחות, חודר עמוק ללב מחדד בנו את הרצון לסליחה והתשובה, ומעורר בנו את מה שהדחקנו בגלל טרדות היום יום.
בבית, אמא מנצחת על הלוגיסטיקה הכרוכה בהכנות לחג והיא זו שמעבירה את המסורת לבתה דור אחר דור.
לאחר שמילאנו את רצונה של אמא ו"הפכנו" את הבית. נקינו, זרקנו חפצים שכבר אינם בשימוש, הכנסנו סדר בארונות, החלפנו מצעים, מפות , כיסויים וכו' וכו'. התחלנו בהכנת הבגדים החגיגיים שאותם נלבש בערב החג.
עתה, הגיע הזמן לסיור בשוק לערוך את הקניות לחג.
השוק, הוא חוויה צבעונית וריחנית בפני עצמה. שורות ארוכות של דוכנים עמוסים מכול טוב הארץ בפירות,בירקות, בפרחים. הצבעים, הריחות והססגוניות מוסיפים לאווירה החגיגית והמיוחדת, ולתחושת ההתחדשות המרגשת אותנו לקראת ראש השנה .
המוכרים מכירים היטב את עקרות הבית הדקדקניות, ומושכים את תשומת ליבן, כשהם מנפנפים אל מול פניהן צרורות של נענע ריחני, כרפס ירוק , ועוד כל מיני עשבי תיבול, שמוסיפים את הניחוח המיוחד לכל תבשיל...
מוכר הדגים, לאחר שקיבל את פנינו בברכות ובאיחולים לקראת השנה החדשה, הוא מבטיח לאמא שהדגים הטריים שאותם היא עומדת לקנות נשמרו במיוחד רק בשבילה! אבל, אמא לא מסתפקת בהצהרה חגיגית זו . היא בוחרת לה שלושה דגים גדולים ויפים ומשביעה את המוכר שישבע לה שהדגים טריים ושדגו אותם לפנות בוקר. למרות ההבטחה החוזרת של המוכר מבקשת אמא ומקבלת את הדג לבדיקה. היא הופכת אותו לצדדים, מעמידה אותו מול האור ובוחנת האם קשקשיו בוהקים תוך שהיא מהנהנת בראשה כאומרת לעצמה, למוכר ולנו , עוד לא סיימתי... וממשיכה בבדיקתה. שולפת שתי אצבעות, ובמיומנות מעוררת פליאה היא מרימה את אוזנו של הדג ובודקת את צבע הזימים ואת הברק המשתקף מהם...עוד שנייה אחת...עוד לא סיימה ...הופכת את הדג לצד השני ושוב מרימה את אוזנו השנייה מתבוננת לתוך הזימים, מפרידה בקצות האצבעות את שכבות הזימים האדמדמים והיא כבר יודעת שהדג אכן טרי . גם הדג , כמו הבשר, זוכה לדקירה עמוקה בבשרו מאצבעה הבוחנת של אמי. על המחיר היא עוד תתווכח עד לתום השקילה...
בתום "הטקס" הארוך מבקשת אמי מהמוכר, המשועשע, לנקות היטב את הדג ולפרוס אותו לפרוסות , תוך כדי שהיא מראה לו בידיה את העובי הרצוי לה, "תחתוך ככה בדיוק..."... היא מדריכה את המוכר כשהיא מראה לו בעזרת תנועות ידיה (שמה יד על יד בצורת X ).
היא עוד לא סיימה , אלא ממשיכה לתת למוכר הוראות שיזהר בחיתוך כדי שראש הדג יישאר שלם .
אחרי שסיימנו עם קניית הבשר, העופות והדגים אנחנו פונים לדוכני הירקות. ירקות לבישול, ירקות לברכות, ירקות לסלטים שאמי מרבה להכין.
מהירקות אנחנו עוברים מיד לפירות ולתבלינים , לעטריה , שמעניקים את הארומה והצבעים המיוחדים לכל אחד מתבשיליה. היא כל הזמן חוזרת ואומרת בקול רם, לנו ואולי קודם כל לעצמה "רימונים, לא לשכוח רימונים, ואבלוח " אלה הם תמרים צהובים שמבשרים את בוא החג. חבושים (ספרזל) ותפוחים. כל כך הרבה שפע וגיוון. אני מתבוננת בהערצה באמי ותוהה, מאיפה ואיך היא יודעת בדיוק את הכמויות הדרושות לכל תבשיל ותבשיל, הרי אין לה שום רשימה ביד ובכלל היא לא יודעת לקרוא ולכתוב. עד היום לפלא הוא בעיניי איך היא יודעת לחשב לא רק כמויות, אלא גם חשבונות ובכלל בנושאי כספים אין אשף מומחה ממנה....
הקניות משמחות אותנו , הילדים, בהתחלה, אבל גם התיאבון והצמא שלנו מתעוררים, אז א עצרנו לקנות שתייה ופיתה. תוך כדי זה שאנו אוכלים מספרת לנו אמא על מזיכרונותיה ממרוקו. היא מתארת לנו את השווקים של מרוקו שמהם נהגה לעשות קניות לפני החגים...הדברים מלווים באנחה קלה , כמי שעדיין מתגעגע אל העבר..."יא חסרא עלא דוק לייאם..." היא אומרת בהרהור. אבל אנחנו יודעים שהיא מתגעגעת להוריה וילדותה שאותה השאירה שם ...אמא מביטה בנו ובחיוך על פניה מפרטת באוזנינו, בערבית כמובן, את הירקות והפירות שנהגה לקנות בשוק של מכנאס : בטאטא אל-קסבייא [ת"א ירושלמי] , בטאטא חלווא [בטטה מתוקה], כיז'ו [גזר], פלפלא מזאוודיא [גמבה], כ'יאר[מלפפון], פקוס[מלפפון ארוך, הולנדי],תרפאס[ כמהין], כרשוף[ קנרס]',בסבאס[ שומר], ברבא[ סלק אדום],סלק [סלק עלים]', בדלג'אן [חצילים],גרעא אל חמרא [דלעת], קסבור[כוזברה], פריסל [פטרוזיליה] , תות ר'ומי] תות שדה, גרנוז [ארטישוק קוצים] ןעוד,ועוד והרשימה ארוכה...
בדרך הביתה מוסיפה אמא ומספרת לנו על טעמם המשובח של הירקות, שבחיים לא נוכל לדעת או להכיר....
|
